אליוס פז

למדתי שאין מה להתווכח

למדתי שאין מה להתווכח

איתן שטנרנברג

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

יש לי כמה זכרונות שעולות לי כל פעם שאני חושב על אליוס.

למשל ההיכרות איתו. לא הכרתי את אליוס בגרמניה, כשהוא יצא לשליחות הראשונה אני כבר הייתי בארץ, יצא לי להכיר את רוב השליחים שהיו לפניו אבל את אליוס ואביתר לא פגשתי בשליחותם.

הכרתי את אליוס רק לקראת השחרור מהצבא, חסידה פינצ'וק שהיית אז ראש דסק גרמניה התקשרה אלי וביקשה להיפגש. בפגישה היא סיפרה לי על הרעיון להקים הכשרה מגרמניה ושאלה אם אני חושב שזה מעשי, עניתי לה שאני מאמין שכן והיא אמרה לי שאני צריך להיפגש עם אליוס.

אני חייב לומר שלמרות שלא הכרתי אותו עדיין, שמעתי מהחברים וחניכים בגרמניה הרבה על אליוס ועל העבודה הנהדרת שהוא ואביתר עושים.

אחרי הפגישה עם חסידה היא קראה לאליוס ואני זוכר איך הוא ירד במדרגות במשרדים של בנ"ע, בחור נמוך ורזה עם חיוך רחב, אז עדיין לא יכולתי לדעת כמה אנרגיות יש באיש הזה.

ככה יצאנו לדרך עם פרויקט ההכשרה. לא היה קל לעבוד עם אליוס, העקשנות שלו לפעמים אפילו עיצבנה אותי, עד שלמדתי שאין מה להתווכח.

אם מועמד או מועמדת להכשרה היו אומרים לי לא אז מבחינתי זה היה לא אבל מבחינת אליוס זה היה לפחות אולי. לא אשכח איך הוא ביקש ממני להתקשר שוב ושוב לחבר'ה שאמרו לא ומבחינתי הייתי מוחק אותם מרשימה. בסוף הלא הפך לכן. אין ספק שבלי העקשנות שלו ההכשרה לא היית יוצאת לפועל.

גם את הנסיעות לגרמניה אני לא אשכח. במהלך כמה ימים נסענו אלפי קילומטרים, נפגשנו עם מועמדים פוטנציאלים, שותפים לדרך וניסינו לבנות ולשמור כמה שיותר קשרים. הגענו לכל מקום שהיה בו נער או נערה שהיו מתאימים לתכנית, נסענו לכל קהילה שהרב שלה או המורה ליהדות היו מוכנים להיפגש איתנו.

אצל אליוס לא היה ביזבוז זמן, ניצלנו כל דקה בגרמניה כדי להפגש עם כמה שיותר אנשי קשר.

פעם אחד יצא לנו להיות בשבת במינכן, התפללנו כל תפילה בבית כנסת אחר כדי להספיק לדבר עם כמה שיותר אנשים. המשמעות הייתה שהלכנו שעות ארוכות ברגל והתברברנו לא פעם בעיר הגדולה ששנינו לא הכרנו. הרב פולגר שרק התחיל לעבוד בתור הרב הראשי של מינכן היה מאוד עסוק ולא היה לו זמן להיפגש איתנו אבל הוא אמר לנו איפה הוא מתפלל ואליוס הציע שנלווה אותו בדרך מבית הכנסת בגיאורגן שטראסה ליאקובספלאץ ובמהלך ההליכה הארוכה אפשר לדבר ולהכיר אחד את השני, וזה אכן מה שקרה.

בנסיעה אחרת היינו ביום חמישי בדורטמונד כדי להציג את ההכשרה לנוער ולמחרת היו לנו שתי פגישות בדיסלדורף.

אחרי שסיימנו בדיסלדורף יצאנו לפרנקפורט, כי שם תכננו להיות בשבת אצל השליחים של הרב שלמה. זה היה בחורף והשבת נכנסה מוקדם, כשיצאנו מדיסלדורף היינו אמורים להגיע בהדלקת נרות אך תוך כדי הנסיעה הוייז התעדכן והראה לנו שנגיע חצי שעה אחרי כניסת שבת. למרות הכל(גם למרות הדו"חות שצברנו) ובזכות הנהיגה והסיעתא דשמיא של אליוס הגענו בשקיע לדירה שבה התארחנו החלפנו בגדים והלכנו לבית הכנסת, אחרי התפילה הגענו לדירה של השליחים לסעודת שבת שהשתתפו בה עשרות בני נוער וסטודנטים ולמרות שלא אכלנו כל היום אליוס שכח מהרעב וניצל כל שניה בארוחה כדי לדבר, לשיר ולספר דברי תורה. רק לקראת ברכת המזון הוא נזכר שהוא עדיין לא אכל…

בשנים שעבדתי עם אליוס הוא הפך לאחד החברים הכי קרובים שלי, היינו בקשר יומיומי אפילו אחרי שהפסקתי לעבוד בבנ"ע. אם הזמן הבנתי שכמו שהוא חבר טוב עבורי יש עוד לא מעט אנשים שאני לא הכרתי בכלל וגם עבורם הוא היה חבר טוב.

כולנו מתפעלים ממנו, הוא הצליח גם לעבוד בשתי עבודות שמשרה מלאה גם להיות בעל, אבא, בן, ואח וגם חבר של אמת עבור כל כך הרבה אנשים.

מאמרים נוספים

קראנו לך בעל החלומות

יום אחד הרב נעם ואני שלחנו אותך לכתוב תוכנית פעולה ליהדות גרמניה. אולי התכוונו להרוויח

התהוות של אהבה

באיזשהו אופן וגם אם בזמן אמת לא ידעתי לומר ידיעה ברורה, קיננה בי לא אחת

user5

כל כולו שליח

אליעזר יוסף בן חנה ליבה, כך הזכרתי אותו בתפילותיי בחודשים האחרונים. אליוס פז, איש יקר