אליוס היה אדם אוהב מאד ובצורה אמיתית מאד ונטולת מניירה. הוא הקפיד לחיות ולהעריך כל רגע והוביל את החיים שלו בצורה מחושבת לעבר ערכים שהיו חשובים לו אבל תמיד עם הרבה הרבה רגש.
הוא חסר לנו כל כך כאבא, כבן זוג, כבן, אח, בן דוד, חבר, כאדם חכם להתייעץ איתו ולשמוע ממנו.
כולנו תקווה שמי שהכיר את אליוס ימצא כאן מילים ותמונות לתחושות שהוא מרגיש ומי שלא הכיר ימצא כאן משהו לקחת ללב, יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו בכל כך הרבה תחומים והלוואי וכולנו נצליח לקחת קצת השראה לחיים שלנו.
ותודה רבה רבה רבה למי ששיתף וכתב
אליוס טבע את המשפט 'משפחה מעל הכל', ולמרות שהיה תמיד רב פעלים כל כך הוא אהב להשקיע ולהתאמץ עבור המשפחה על כל מעגליה.
מפויקה לאחים וטיולי בני דודים ועד לשיגרה היומיומית של פיזור הילדים למסגרות וסיפורים לפני השינה שהוא עשה כזמן איכות אמיתי מכל הלב, עד הרגע האחרון שהוא יכל.
אליוס גדל, התבגר והקים משפחה במצפה יריחו והיישוב ואנשיו היו יקרים מאד לליבו.
כמו בכל תחום שהיה חשוב לו אם הוא הרגיש שיש לו איך לתרום ולאן לקדם הוא צלל אליו והשקיע בו כוחות ומחשבה, וכך אליוס היה פעיל ביישוב כנער, כמדריך, כרכז נוער, בקהילת צעירי המרכזי וגם, על אף שזה לא המקום הכי טבעי לבחור צעיר, אפילו בוועד בית הכנסת.
מתקופת הלימודים בישיבה התיכונית אליוס זכור מאד בעקשנות שלו והדבקות במטרה. בתקופת התיכון אליוס והחברים טיילו המון, באחד הטיולים אליוס התעקש לסחוב גזע עץ ענק כל המסלול, יחף, רק כדי לבדוק אם הוא יכול.. הצליח כמובן.
אליוס התנדב בנוער יחד עם גידי ואלעד.
הוא הביא לשם את הרוח החופשית שלו, את הצחוקים, האכפתיות והעקרונות. כל ארוחה, שיחה, הליכה או המתנה הפכו איתו לחוויה בלתי נשכחת של צחוק שירים סיפורים ומשחקים.
ישיבת עותניאל בורכה בהמון נון קונפורמיסטים ואליוס הצליח איכשהו להתבלט ביניהם ולהיות טיפוס ניזכר.
הוא הפך ביצירתיות ממש מרשימה את המשבצת הכמעט בלתי אפשרית של דבר תורה בסוף תפילת שחרית לפינה שכולם חיכו לה.
אליוס שירת כלוחם בסיירת עורב בחטיבת הנח"ל ופיקד על טירונים ולוחמים כרס"פ פלוגתי.
החברים מתארים אותו כלוחם מגדיל ראש, אחראי ואמיץ, לא מתפשר עם עצמו ועם המפקדים; כרספ שמוביל מהלכים עצומים ומקפיד לעמוד בשער ולתת דוגמה אישית וכחבר נפש שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.
אחרי הצבא אליוס יצא לשנת שליחות בבני עקיבא גרמניה, אחרי שנחשף למצב קהילת יהודי גרמניה אליוס המשיך להיות מעורב בבני עקיבא כראש דסק גרמניה, כמייסד ומוביל תוכנית הכשרה לחניכים מגרמניה וכן כיזם וכראש משלחת רצינית של שליחים.
אליוס חי את השליחות בגרמניה בכל נימי נפשו הוא לקח אותה בצורה הכי אישית ורצינית שאפשר, ובאמת הצליח בעקשנות להפוך פרוייקטים גדולים למציאות ולהפיץ ולהדביק את הסובבים אותו בחזון.
בשנת 2011 התגלה לראשונה הגידול באוזן שמאל, לאחר ניתוח להסרת הגידול אליוס נשאר תחת פיקוח ומעקב באופן קבוע. אליוס התמודד עם המחלה בשילוב אמיץ של פיכחון ואופטימיות, הוא הסתכל לסרטן בעיניים ולא הפסיק להיאבק לרגע.
הוא עורר השראה בכל מי שנתקל בו.
אידיאליסט- אליוס מהימים בסניף ועד סוף חייו זכור לי כאידיאליסט, מדריך בסניף אידיאליסט זה לא דבר מפתיע אבל בחור בן 33 עם תואר בהנדסה ומחלת סרטן קשה שבוחר לעסוק במשימה לאומית ופחות בעצמו זה כבר משהו שלא מצוי, פעם שאלתי אותו "מאיפה הכוחות" בתוך המחלה להתעסק בכל הסיפור של גרמניה ולמה הוא לא שומר כוחות למלחמה על חייו, הוא הסתכל עליי כמי שאינו מבין דבר ואמר "זה מה שנותן לי כוחות".
תחום בולט נוסף היה ביכולותיו הבין אישיות ותקשורת עם אנשים- אידיאליסטים פעמים רבות הם אנשים שהאמת בוערת בהם ואת המחיר ישלמו הסובבים אותם אלו שאינם משרתים את החזון ואולי אף מפריעים לו להתגשם, אצל אליוס היה בעיני מיזוג נדיר בין המחוייבות לאמת ולחזון ובין החובה לשמר קשרים אנושיים חמים ורגישים.
חזון ומעש – לא תמיד קל למצוא אדם שמשלב שתי תכונות אלו כמו שהיו באליוס, בשיחות מגווונות שהיו לי איתו בנושאי הקהילה במצפה יריחו על מצב הנוער או על השליחות בגרמניה תמיד התרשמתי מניתוח מאוד פרגמטי למצב משהו שמזכיר יותר אנשי עסקים אנליטים מאשר איש חינוך וחזון. לא היו סיסמאות היו עקרונות לפעולה תוצר שניתוח מעמיק והבנה לליבותם של האנשים. לא היו הכללות היתה גישה מעשית כל דבר נבחן לגופו כשהכל תורם למטרה הכללית שרוחה שורה על המהלך כולו בלי איבוד קשר עין ולב.
זכיתי לראות רק דוגמא קטנה לכך במהלך שהוביל בתוך בית הכנסת המרכזי את המהלך הוביל אליוס וליווה אותו מתחילתו ועד סופו תוך כדי המחלה, בתחילה ניתוח וזיהוי הבעיה, לאחר מכן הגדרת הפתרון עבודת שטח מאומצת מול אנשים עד שהפתרון יגיע ליישום (למרות גבות מורמות וסקפטיות מכל עבר) הכל נעשה בנועם וחשיבה על כל משפט איך ינוסח בכך שיקדם את החזון אבל באופן שירתום את כולם ולא יפגע חלילה, כמובן שהמהלך צלח ובאופן הרבה יותר חלק מכל מה שיכול היה משהו לדמיין.
למרות שלא זכיתי להיות במעגלים הכי קרובים לאליוס זכיתי לספוג ממנו בשנות הקצרות הרבה השראה מאדם שחיי אידיאל למען הכלל ולא למען עצמו הכל מתוך חברות ורגישות אנושית יוצאת דופן.
"כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו"
יהי זכרו ברוך
אריאל
לפני די הרבה שנים למדתי בישיבת עתניאל.
כמו בהרבה ישיבות, בתום תפילת שחרית היה מישהו שאחראי לומר דבר הלכה קצר.
זו במה כמעט בלתי אפשרית. יש רעש של מתפללים, אנשים עסוקים בלקפל את התפילין שלהם, מדברים ומשלימים חוויות מהלילה ולמעשה מטרת העל של רוב החבר'ה זה בכלל לחתוך לכיוון ארוחת הבוקר.
—
הכל התנהל כרגיל עד שבוקר מפוהק אחד התפקיד עבר לסנופקין של עתניאל- אליוס פז.
הבחור הקטן והקסום הזה, שהיה בית ספר מהלך ליצירתיות, לקח את המשבצת הכי קשה, את הבמה הכי מאתגרת והפך אותה לפינה שכולם חיכו לה.
בכל בוקר, כולם היו סקרנים לראות איך אליוס יעביר הפעם את ההלכה.
בוקר אחד הוא רצה להדגים לנו מה האורך של תחום שבת, אז הוא לקח מהמטבח גליל ענק של ניילון חד פעמי ורץ איתו בכל בית המדרש, עובר דרך אנשים שונים שהחזיקו חלקים ממנו- וכך הדגים לנו כמה זה גדול. (הוא כמובן דאג להדגיש שישתמשו בניילון בארוחת הצהריים וזה לא בל תשחית)
בבוקר אחר, הוא הקליט מראש שיחה יחד עם חבר, ובאמצעות משחק מוגזם ותנועות שפתיים לא מסונכרנות להקלטה, הוא גרם לכולם צחוק ולא לפספס מילה. בפעם אחרת אף אחד לא ראה אותו ופתאום הוא צץ מעזרת הנשים להפתעת כולם ואמר את ההלכה משם בחצי צעקה.
בתקופת ההתנתקות, זכינו לעשות איתו הצגות רחוב בירושלים. גם שם הוא היה טוטאלי ויצירתי. כדי ללכוד את תשומת הלב של האנשים שעברו בשוק- הוא המליץ שנעמוד בתחפושות שלנו, נקפיא תנועה ולא נזוז במשך דקות ארוכות עד שמספיק אנשים יסתקרנו ויסתכלו – ורק אז נתחיל.
—
אליוס החזיר את נשמתו לבורא, אחרי מחלה שנלחם בה במשך כמה שנים.
הידיעה על כך צבטה לי את הלב כל כך חזק. כל כך הרבה חיים היו בו. כל כך הרבה טוב לב. כל כך הרבה יצירתיות ועוז רוח וילדותיות במובן הטוב והבריא של המילה.
—
היית השראה לרבים ולימדת אותי הרבה אחי היקר.
יהי זכרך ברוך.
החלום שלך התחיל בשליחות כשליח צעיר. חזרת מולהב .חזרת עם נעה- השותפה החדשה בחייך. עוד לא הכרתיך. אך הכינו אותי שאני חייב להכיר את אליוס כדי להבין מהי גרמניה.
בשנים הללו כבשת את גרמניה וכבשת גם אותי הפכתי אותי לעוד חייל למען יהדות גרמניה.
הסברת לי על חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר להצלת יהודי גרמניה. ראיתי את האש בעניים. ראיתי את הרוח הגדולה. ראיתי את עולם ערכים בנוי לתלפיות- ראיתי והוקסמתי. בעיקר נגעה בי ההחלטה שלך לייסד ולהקים הכשרה מגרמניה ומהיישום כנגד כל הסיכויים
כך היית עולה לחדרי לרגל פעם פעמיים ביום כל פעם עם עוד רעיון, עוד מבצע כיצד לפעול ולהשפיע ואני מסתכל על הקופה הריקה ושואל את עצמי – מה הוא לא מבין?
ואז יום אחד הרב נעם ואני שלחנו אותך לכתוב תוכנית פעולה ליהדות גרמניה. אולי התכוונו להרוויח קצת שקט ממך. כעבור זמן קצר חזרת אלינו עם תוכנית סדורה ומפורטת כיצד התנועה חייבת לפעול. והדגשת שהפעם זה יהיה בני עקיבא אמיתי! עם הערכים שלנו! בלי חיפופים! בשורת התקציב נצרכו כמה מילוני דולרים ליישום התוכנית.
את תוכנית הפעולה והחלום אנחנו אפסנו במגירה אבל אתה ממש לא. המשכת להאמין שיום יבא והתוכנית תצא לפועל. ונראה שהקב"ה גם התגייס עבורך ושלח לנו מתנה מהשמיים, תורמים שהחליטו להשקיע מליונים בתוכנית שלך.
אני זוכר את השיחה איתך. כאשר הבנת שאתה יכול להוציא את החלום מהמגרה. הסתערת. אוח איך הסתערת על המשימה. גייסת את החברים הטובים שלך וכך בקיץ 2015 עמדת בראש משלחת בני עקיבא גרמניה שמנתה למעלה מ- 10 שליחים.
אליוס- היית מפקד שהצעיד אחריו חיילים. כולם הביטו בך וסמכו עליך. דקלמו את משנתך. הבטתי בך בהשתאות. כשבקרנו בגרמניה- פגשנו את החניכים והמדריכים שלך. כולם שלך. ממש. סחפת את כל התנועה למען יהדות גרמניה, לפעמים היו אומרים לנו נפלתם על הראש מכל העולם אתם מדברים רק על גרמניה.
בוועידה העולמית שהתקיימה באותה שנה בחרנו להעלות על נס את העשייה שלך בגרמניה. עמדת גאה על הבמה יחד עם ליזה. למחרת הלכת לבדיקה שגרתית אז קבלת תוצאות מצערות שהכריחו אתכם לחזור מהשליחות.
וכך במשך 4 שנים עלויות ומורדות ואליוס לא מרפה מהחלומות. תוך כדי טיפולים קשים, אשפוזים, כאבים, הוא מגיע למשרד מבקש כמה דקות להתאפס ומתחיל לירות לכל עבר. עוד שליחים, עוד חניכים בתוכניות.
ומול עיניך פתאום אנחנו מגלים שגרמניה פורחת. המשלחות הכי גדולות לאירועים האירופאיים אלו הגרמנים. אתה לא מצליח להגיע לרוב אירועים אבל אנחנו מספרים לך. אליוס – החלומות שלך מתגשמים.
לא אשכח את הביקור שלך בסמינר בספרד שעמדת בראש הקבוצה הגדולה ביותר כשאתה כל כך סובל והחברים שלך אפרת ואוריאל תומכים בך. לא אשכח את הלילות בסמינר שליחים בפריז כואב ודואב בלילות אך בבקרים עומד מול השליחים , מעורר השראה ,מזרים אנרגיה ואידיאולוגיה לכל השליחים באירופה.
קראנו לך "בעל החלומות"
בעל חלומות כי כאבת את יהדות גרמניה, הצבת חזון ויעדים ברורים, היתה מוכן להלחם עליהם בלי לוותר. לפעמים נתפסת כהוזה, לא מציאותי. לא מחובר. הייתי אובד עצות מול העקשנות שלך. כשניסיתי לרכך אותך קצת- היית מסתכל עלי ומבהיר לי לא יילך לך. חבל על המאמץ.
אך בניגוד ל"בעלי חלומות" אחרים המסתובבים בנינו הייתי חולם ומגשים. חכם, חריף , עקשן וביצועיסט מהמדרגה הראשונה. השגת את מבוקשך. אם לא דרך הדלת- דרך החלון. אם לא בדרך המלך בדרך חתחתים.
התעקשת להיות מעורב, להמשיך להמשיך את מפעל חייך בכל הכח שנגמר לך לאט לאט. בקשת עד לא מזמן להיות מעורב. אמרת לי שזה צינור החמצן שלך להתמודדות עם המחלה. לפני שבועיים בצער גדול אמרת לי שאין לך כוחות יותר.
נראה לי שהעקשנות שאפיינה אותך היתה גם זאת שאפשרה לך להילחם לאורך כל כך הרבה זמן במחלה..
והיתה לך עוד עקשנות אחת שהיתה פלא אמיתי בעיני.
בתוך תהומות הכאב והפחד לאורך כל כך הרבה שנים. התעקשת כל כך להכיר תודה. כל הזמן, בכל מצב, במילים ארוכות ומפורטות. להגיד כמה אתה מעריך ואוהב את התנועה, את החניכים, את חברי המזכירות, כמה כח אתה מקבל מהם. גם ביום חמישי שעבר חתמת את ההודעה שלך אלי. בכמה אתה מעריך את גיל על מה שהוא עשה למען ההכשרה שזה עתה הסתיימה…
אליוס-. איני יודע אם השארת לנו ,לחברים מבני עקיבא, צוואה כתובה אך ברור לנו שבכל הקשור למפעל חייך השארת לנו תוכנית עבודה ברורה- לאן ואיך עלינו לצעוד- את התוכנית הזאת לא נכניס למגירה. נמשיך לשים אותה במרכז העשייה התנועתית- אנחנו חבים זאת לך אליוס יקר.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
החברים מבני עקיבא.
לראשונה הכרתי את אליוס כחודש לפני הגיוס של אוגוסט 2007
הייתי המ"פ של גדס"ר נחל אוג7, והייתי אמור לקבל מהסמג"ד מפל"ג, עוד לפני שקיבלתי את השמות , בעודי מסתובב בבא"ח , הגיע אליי בחור נמרץ עם מחברת ענקית ועט,
"מה נשמע שבצי אני אליוס שהולך להיות הרס"פ בפלוגה שלך" ו…. מכאן לא נתן לי לנשום וכבר הראה לי את כל החזון שלו , רשימות מפה ועד סין איך הכל הולך להתבצע , אני כבר הבנתי שזכיתי ברס"פ תותח , ומיום ליום ועד שהוא סיים את תפקידו , ברכתי כל יום על שזכיתי שהוא יהיה הרס"פ שלי , ולא סתם אומרים שפלוגה טובה זה קודם מפל"ג טוב ,ומפל"ג טוב זה קודם רס"פ טוב.
בקיצור אליוס היה עם אנרגיות מטורפות , והכל עשה מסודר עם רשימות טבלאות סקיצות ובקיצור ירידה לפרטי פרטים , מה שגם נתן לנו סגל המפקדים, שקט בכל מה שקשור ללוגיסטיקה, וגם אוירה טובה בפלוגה, והכל מסודר.
סיפורים או אירועים מאפיינים קטנים מתקופה זו :
המשחק שלא נגמר
באחת ההזדמנויות שכל המחלקות נסעו לא זוכר לאן, אליוס נשאר עם התורנים שלו ואני במשרד
ואז אליוס הגיע אליי, בואנה היום התורנים שלי תותחים בוא נשחק איתם כדורגל ,
טוב , לכדורגל צריך צירוף הכי קטן , ואנחנו במגרש, אליוס אלון כץ ואני, משחקים מול שלושה חיילים, מפה לשם כנראה שהיו יותר טובים ,הם מובילים עלינו , וכגר צריך לקחת את התורנים להכין צהריים לחברה שעוד מעט חוזרים , אליוס מסתכל עליי במבט הנחוש שלו , "שבצי ,אנחנו לא מפסיקים את המשחק עד שמנצחים!" , טוב המשכנו עוד איזה שעה של משחק , ועוד וכבר מגיע אחד הסרספים ,ומבקש את החברה להכין את ארוחת הצהריים , ואליוס שוב מסתכל עליי במבט הנחוש ושוב…, כולם מתים לסיים כבר, אך מה לעשות החיילים מובילים עלינו , בקיצור משחק נחמד וכליל הפך למרתון… אם לא אולטרה מרתון.
היחס לציוד
בהכנת סגל יש משבצת שמדברים בה על מתיחות אופציונלית בין המפקדים לסגל , אליוס פשוט לא הבין איך יכול להיות שעם מפקדים "הם חברים שלי , ועוד בארי הסמל של זוסמן היה איתי בצוות, אין מצב שתהיה מתיחות ואם כן אז ישר מישהו מוותר וממשיכים קדימה"
ואכן למרות ש97% מהזמן היו יחסי סגל מפל"ג מצוינים , עדיין אליוס לא היה מוכן לעבור לסדר היום על התיחסות של המפקדים והחיילים לציוד בצורה מזלזלת , " אם יאבד לחייל השק"ש יש לי 100 כאלו להשלים ,וגם אם לא היה לי הרס"ר חבר שלי וישר ישלים לי, אבל לא זה הבעיה, הבעיה שחשוב לי שלפני שאנחנו מלמדים את החיילים להיות לוחמים ,הם קודם צריכים ללמוד לשמור ולהעריך את ציוד "
עד היום כשאני לא מתייחס לציוד כמו שצריך – אני נזכר בשיעור שקיבלתי באותה תקופה מאליוס.
המחמאה מהמג"ד
יום אחד אני מקבל טלפון מהמג"ד של הבא"ח
בואנה שבצי ראיתי עכשיו את הרס"פ שלך עומד בשער , כל הכבוד! כל יום אני עובר בשער , ונדיר שאני רואה מפל"ג עומד בשער, (הסבר רקע – בשער חייב לעמוד מפקד ,ותמיד מפקדי הפלוגה ששומרת עומדים שם , זה לא נחשב לדבר "כיף")
כל הכבוד שככה המפל"ג בפלוגה שלך נותנים כתף למפקדים , – כמובן שהסברתי לו שהמחמאות הם בראש ובראשונה לאליוס !
שגם כדוגמא אישית שמר הרבה בשער וגם הוביל את כל המפל"ג לעזור במשימה זו.
פויקיים וחגיגות ליליות
ביום אליוס היה עובד קשה עם החיילים והמפל"ג , ובלילה דאג תמיד לאווירה הטובה ולפינוקים לכל הסגל ולכל המשק"ים והמשקי"ות שהיו קשורים לפלוגה.
כך שלפחות פעמיים בשבוע אליוס דאג לנו לפויקה גיטרה , וכל טוב.
התמונה הגדולה
אני תמיד אהבתי לתלות תמונות מהוואי הפלוגה על קירות המשרד, והסברתי לאליוס כמה אני אוהב תיעוד ותמונות.
ביום שעזבנו את הבא"ח ואליוס חזר לעורב, הוא הביא לי מתנה- פסיפס תמונות בתוך תמונה שיותר גדולה ממני (איזה מטר וחצי על מטר.) – וכמו כל דבר שהוא עשה הוא עשה ב300%.
בקיצור כמה דברים שאני למדתי מאליוס בתקופה זו של אוג7 בבאח נחל
ירידה לפרטים , תכנון הכל מראש והכל כתוב במחברת.
נחישות ואנרגיות מטורפות
יחס לציוד
דוגמא אישית .
ינון (שבצי)
