אליוס פז

ארוחת שבת צבאית של חיבור

ארוחת שבת צבאית של חיבור

ליאור גרסי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

ערב שבת ראשון עם אליוס

זכורה לי במיוחד ארוחת ערב שבת הראשונה עם אליוס.
זה היה באימון המתקדם. השבועות היו מאתגרים פיזית ומנטלית, בעיקר שבועות בהם ידענו שלא יוצאים הביתה לשבת.
לפני הכניסה לחדר האוכל, כל אחד מהגדודים היה מגיע, חמוש בדגלים ושירים, והיה מתנהל מאין קרב מוסיקלי ביניהם.
בתור צוות ביחס"ר אסור היה לנו לשיר, כך שהחלק שלנו בסיפור היה שהקרב המוסיקלי בין הגדודים היה מי צוחק עלינו יותר.
בקיצור, ארוחת שישי מבחינתנו, הייתה עוד ארוחה, אולי עם אוכל קצת מוצלח יותר. היינו מתישבים, אוכלים וחוזרים אל האוהל.
הפעם הזו הייתה שונה, סיימנו לאכול ואנשים התחילו כבר לקום, ואז אליוס שרק הגיע לצוות החל לשכנע להישאר ולשיר שירי שבת. יש לציין שרוב הצוות לא היה דתי, כך שזו לא הייתה בקשה סטנדרטית.
כושר השכנוע והמנהיגות של אליוס עבדו, והצוות נשאר. זו הייתה ארוחת השבת הצבאית שאני הכי זוכר לטובה. אליוס לימד אותנו שירים, במיוחד אני זוכר את 'זכרני נא', וכל הצוות שר ביחד.
הייתה תחושה ממש טובה של חיבור בין האנשים בצוות. שמחנו ונהנינו.
היה מדהים לראות את המהירות בה אליוס הגיע והצליח לחבר את הצוות ממקום שהיה די זר לרובו.

אוהב וזוכר תמיד.

 

 

מאמרים נוספים

זכיתי להכיר אותך

אליוס היקר לא יודע באילו מילים להתחיל ובמה לסיים, רוצה להגיד לך שזכיתי להכיר אותך,